גידול חמוסים 

טמפרטורה ממוצעת (במעלות צלסיוס): 38-40.

קצב נשימה בדקה: 25-30.

קצב לב לדקה: 180-220.

צריכת מים ליום במ"ל: 75-100.

צריכת מזון ליום בגרם: 140-190.

משקל זכר בוגר בגרם: 1350-2700.

משקל נקבה בוגרת בגרם: 450-900.

אורך חיים ממוצע בשנים: 5-7.

גיל בגרות מינית (בממוצע) בימים: 240-365.

אורך מחזור ייחום (בממוצע) בימים: רצוף ממרץ עד אוגוסט.

אורך הריון (בממוצע) בימים: 41-43.

גודל שגר בממוצע: 6-8.

משקל ממוצע (בגרמים) בלידה: 10.

גיל גמילה ממוצע: 5-7 שבועות.

היסטוריה:

החמוס בויית לפני למעלה מ2000 שנה (לפני תקופת ישו) כדי להשתלט על אוכלוסיות מכרסמים לא רצויות. לחמוסים המבויתים כיום לא נשאר כל יצר צייד ולכן חמוס לא מסוגל לשרוד בטבע והוא ימות מרעב וצמא.

אופי:

החמוס ישן כ 18 שעות ביום, אולם ב6 השעות בהם הוא ער הוא משתולל וזקוק למגע עם בעליו! מומלץ ולשחרר אותו חופשי בבית כל אימת שאתם נמצאים אך לא פחות מ 3 שעות ביות. החמוס שומר על אופי זה כל חייו ולא "יזדקן" לכן אם הוא מסרב לשחק לתקופה של יותר מ48 שעות יש ליצור קשר עם וטרינר!

מזון:

החמוס זקוק לרמה גבוה של חלבון ממקור חייתי (ולא צימחי) במזונו. מומלץ לתת מזון מיוחד לחמוסים אך אם אין בנמצא אפשר לתת מזון גורי חתולים מאיכות משובחת. המזון חייב להכיל לפחות 30% חלבון ממקור חי 22% שומן ממקור חי.

ניתן לתת לחמוס את המזון ללא הגבלה, הוא יואכל רק כדי צורכו.

חשוב לתת לו גם מזון יבש ולא רק רטוב כדי למנוע פגיעה בשיניים.

יש למעט במתן "פרסים" ולהימנע באופן מוחלט מפרסים שהם פירות וירקות. עדיף לתת מזון חתולים מסוג אחר.

אין לתת מזון חלבי- הוא יגרום לשילשול. אסור לתת כלל- שוקולד, קקאו, קפאין!

בבית:

כאשר אינכם בבית מומלץ לסגור אותו בחדר בו אין לא יכולת לברוח או לפגוע בעצמו.

במידה ואין זה אפשרי שכנו אותו בכלוב רשת מרווח (מינימום 60X60X80 ס"מ). אין לכלוא חמוס באקווריום זכוכית.

לפני שתשחרר את החמוס בצע בדיקה מקיפה בבית. סגור ואטום כל חריץ או פתח קטן דרכם יוכל להימלט (אם ראשו יעבור- כל גופו יעבור גם הוא). החמוסים הם אומני הבריחה וכפי שכבר הזכרנו אונם מסוגלים לשרוד בטבע.

הגורם מספר אחד למוות בחמוסים הוא תאונות בייתיות בגלל סקרנותם ושובבותם.

היזהר היכן אתה דורך או יושב!

חסום את כניסתם למקררים ומתחתם, מכונות ומייבשי כביסה, מדיחי כלים וכו'.

עדיף לקנות צעצועי תינוקות לחמוס! הם יותר זולים ויש להם תו-תקן שיבטיח שלא יתפרקו ויהוו סכנת בליעה וגוף זר.

היגיינה:

יש לרחוץ אותם פעם בחודש בשמפו לחמוסים או שמפו תינוקות על-דמע. תוך כדי המקלחת יש לנקות את האוזניים בזהירות עם מקל אוזניים לח (לשעווה צבע כהה באופן טיבעי).

במקביל ניתן גם לקצוץ ציפורניים (להיזהר לא לגרום לדימום), אין להשתמש במספרים חדות בגלל סכנת פציעה של חמוס משתולל.

ניתן לטפל נגד פרעושים באמפולות המיועדות לגורי חתולים, מומלץ לא לרסס ואסור לטבול אותם בחומרים.

צרכים:

אין לחמוסים אינסטינקט כמו לחתול ולכן ללא חינוך יראה בארגז מגרש משחקים!

יש להכין ארגז פלסטיק בעלת 2 דפנות גבוהות ו2 דפנות נמוכות ולשים בפנים חול חתולים לא מבושם (מסתבר שהריח דוחה אותם). יש לשים בארגז את צואת החמוס.

ברגע שהחמוס מתעורר יש לשים אותו בתוך הארגז ולא להוציא אותו עד שיעשה את צרכיו. את הארגז כדאי לשים בנקודה בה הוא נוהג לעשות את צרכיו בבית.

החמוס חיה מאוד נקיה! ברגע שהוא יתרגל הוא יקפיד לעשות בארגז.

בריאות:

חמוסים יכולים להדביק אותנו ולהידבק מאיתנו בשפעת, זהירות! במידה והחמוס "חטף" שפעת, לרוב טיפול תומך יספיק.

החמוסים משירים שיער וחסימות מעי עקב כדורי שיער הפ די נפוצים (בעיקר באביב). מומלץ לתת להם פעם ביומיים משחה (כמו Laxastat) שתמנע תופעה זו.

זהירות! חום יכול להרוג אותם! טמפ' מעל 28 מעלות צלסיוס מחייבת קרור הסביבה, כמעט ולא רגישים לקור.

אקריות אוזניים הם טפיל נפוץ בחמוסים, יש לפקוח עיניים (ואוזניים...).

90% מהנקבות שלא יזדווגו בעונת הייחום הראשונה ימותו לפני גיל שנה!! גם יחומים יותר מאוחרים ללא זיווג יגרמו לרוב למוות!!

מהופעת סימני הייחום הראשונים יש לזווג את הנקבה תוך 15 יום אחרת תמות בוודאות מאנמיה אפלסטית.

בנוסף בזמן הייחום פתח המין פתוח לחלוטין ויש הרבה מקרי דלקות רחם.

מכאן ברור שחשוב מאוד לעקר את הנקבות, עוד לפני הייחום הראשון!

הגיל הנפוץ לעיקור הוא 4-6 חודשים.

בעונת הייחום הזכרים הופכים להיות תוקפניים לזכרים אחרים ולחיות הבית, בנוסף הם מפרישים ריח מאוד לא נעים. ללא כל קשר הזכרים הלא מסורסים מפרישים כל השנה שומן חסר ריח הגורם לפרווה להיות שומנית וקשה. לכן בזכרים מומלץ מאוד הסירוס, גיל מומלץ לסירוס 4-6 חודשים.

לחמוס אומנם יש בלוטות ריח אבל בניגוד לצחנן (Skunk) לא יפעיל אותם אלא במצב פחד חזק או מצוקה ממשית וגם אז הריח נסבל, לא נדבק לבגדים ומתנדף תוך מספר דקות. לכן ממש לא מומלץ להוציא בניתוח את בלוטות הריח.

חמוסה שנשרו שערותיה כנראה יש לה גידול בשחלות, במידה והיא מעוקרת כנראה שהבעיה היא גידול בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל).

גידול נוסף מאוד נפוץ בחמוס הוא גידול מפריש אנסולין בלבלב הדורש הסרה.

חיסונים:

כלבלבת: חיסון חשוב! חמוס שיחלה בכלבלבת ימות ב100%. יש לודא שהנוגדנים לא מבוססים על חמוסים, אחרת החמוס ימות. כדי להשגיח על החמוס חצי שעה לאחר מתן החיסון. יש לחסן בגיל 6,8,11,14 שבועות ואז פעם בשנה.

כלבת: כרגע אין חיסון מאושר לחמוסים בארץ. יש להיזהר כי חמוס שתוגש עליו תלונה על נשיכה והוא אינו מחוסן יומת!! יש לחסן בגיל 3 חודשים ואז פעם בשנה.